חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין חלקי בתיק ת"א 1308/97

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1308-97
23.11.2005
בפני :
מרים מזרחי

- נגד -
:
י. שומרוני- חברה להשקעות ובניה בע"מ
עו"ד א' מרכוס
:
1. "ערים" חברה לפיתוח עירוני בע"מ
2. אילן ירון-חב' להנדסה בע"מ
3. אילן ירון

עו"ד י' זפט
עו"ד ב' יקותיאלי
פסק-דין חלקי

1.                 התובעת הינה חברה קבלנית לבניה, עבודות פיתוח ותשתית. ביום 1.8.94 נחתם בין התובעת לבין חברת "ערים" חברה לפיתוח עירוני בע"מ (להלן - "ערים") הסכם לפיו תבצע התובעת עבודות פיתוח, ריצוף וגינון בעיר צורן. ביום 12.8.95 חתמו הצדדים על הסכם לביצוע עבודות נוספות בפרויקט הנ"ל (להלן יקראו שני ההסכמים- "החוזה").

להבטחת מילוי התחייבויותיה עפ"י החוזה המציאה התובעת ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 437,300 ש"ח (צמוד למדד הבניה מאי 1994). כתוצאה מהגדלת היקף החוזה, נדרשה התובעת להפקיד ערבות בנקאית נוספת בסך של כ- 50,000 ש"ח.

2.      התובעת טוענת כי היא ביצעה את העבודות שהתחייבה לבצען בחוזה וגם ביצעה עבודות נוספות, עפ"י דרישת ערים, אולם ערים סירבה לשלם לה את שכרה בגין חלק מהעבודות הנוספות. לגרסת התובעת, היא הגישה חשבונות חלקיים לתשלום במהלך העבודה ובגמר העבודה הגישה חשבון סופי לתשלום, אולם מנהל הפרויקט, המהנדס אילן ירון (הנתבע מס' 3), סרב לאשרם. לאור חילוקי הדעות, סוכם עם מר יוסף מור, מהנדס ראשי בערים, על נוהל בדיקת החשבון הסופי. ביום 2.4.97 נערכה פגישה בין יוסף מור, מר יוסף שומרוני, מנהל התובעת, ואילן ירון לענין החשבון הסופי, זאת לאחר שהתובעת העבירה את רשימת ההסתייגויות לגבי החשבון שאושר. בסופה של אותה פגישה, סוכם על החשבון הסופי ושומרוני חתם בשם התובעת על כתב ויתור על כל תביעות וטענות נגד ערים.

            התובעת דרשה מערים כי תשלם לה את יתרת התמורה המגיעה לה,לטענתה, בגין עבודתה, אולם ערים דחתה את הדרישה תוך הסתמכות על כתב הויתור.

3.         ערים טוענת, כי לנוכח כתב הויתור עליו חתמה התובעת, הרי שיש לדחות את תביעתה. עפ"י החלטתי שניתנה במהלך הדיון המקדמי, ההכרעה בשלב זה תעסוק בשאלת תוקף כתב הויתור בלבד.

4.         לשון כתב הויתור הינה כדלקמן:

" כתב ויתור תביעות

חוזה מס' 812/94  שם האתר/פרויקט:צורן

שם הקבלן:  י. שומרוני בע"מ   מס' פרויקט:940

הנני מצהיר בזאת כי עם קבלת סך: 1,063,464.61 (כולל מ.ע.מ) מאת "ערים", המהווה חשבון סופי ומוסכם עלי, אין לי ולא יהיו לי כל דרישות או תביעות או טענות כלפי "ערים" בגין חוזה זה, ו/או כל הכרוך בו.

הנני מצהיר כי אני מורשה לחתום, להצהיר ולהתחייב בשם הקבלן הנ"ל.

            על החתום

שם מלא של מורשה החתימה: יוסי שומרוני

... "

5.         בפי התובעת מספר טיעונים כנגד תוקפו ומשמעותו של כתב הויתור. התובעת טוענת, כי לפי סעיפים 62(ד) ו-62(ה) לחוזה, החתימה על כתב הויתור אינה מונעת ממנה מלתבוע את יתרת הכספים המגיעים לה. סעיף 62 (ד) לחוזה קובע:

"החשבון הסופי ישולם לקבלן כאמור לעיל, ולא לפני שהקבלן ימציא לערים הצהרה על חיסול כל תביעותיו וערבות בנקאית לתקופת הבדק כאמור בסעיף 8(ה) לעיל".

סעיף 62(ה) קובע:

"לא הגיעו הצדדים לידי סיכום בדבר גובה התשלום הסופי המגיע לקבלן כאמור לעיל, יהיה הקבלן רשאי, בכפיפות לאמור בסעיף זה (62) לקבל את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים בתנאי שהקבלן ימציא את רשימת תביעותיו הסופיות".

            לטענת התובעת, הוראת סעיף 62(ד) מדברת ב"חשבון סופי", אך לא בשכר החוזה. עפ"י טענה זו, כתב הויתור ניתן רק ביחס לסכום החשבון הסופי המאושר והמשולם, בעוד שביחס ליתרה חלה הוראת סעיף 62(ה). אין בידי לקבל טענה זו. כטענת ערים, פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוזה ותכליתו. פרשנות זו אף מרוקנת מתוכן את כתב הויתור, שכן משמעותה היא כי כתב הויתור נועד לסלק רק טענות ביחס לדרישות שנתקבלו ושולמו.

6.         עוד טוענת התובעת, כי בשני חוזים קודמים שהיו לה עם ערים בעיר צורן היא חתמה על כתב ויתור תביעות ולאחר מכן, כאשר הוכיחה לערים כי מגיעים לה סכומים נוספים, הם שולמו לה ע"י ערים. לטענת התובעת, לאור הנוהג שהיה בין הצדדים מושתקת ערים מלהסתמך על כתב הויתור. ערים טוענת כי הנוהג לא הוכח ע"י התובעת. לטענתה, האירוע היחידי שהתרחש הוא התקשרות קודמת בין הצדדים, בגדרה התכחשה התובעת לסמכות חתימתו של מי שחתם על כתב הויתור בשמה.

התובעת מפנה לשם הוכחת טענת הנוהג לתצהירו מר שומרוני, מנהל התובעת, בו הצהיר (סעיף 28 לתצהירו) כי: "התובעת הגישה בשני הסכמים לעבודות שביצעה, עבור הנתבעת, למעון יום- הסכם 843/95 ולגן ילדים- הסכם 839/95, חשבון סופי אשר אושר בחלקו ושולם רק לאחר חתימה על כתב ויתור תביעות ברם, לאחר הגשת הסתייגויות שולם לה סכום נוסף". כן מפנה התובעת לתצהירו של קובי פורשטט בו נאמר שבימים 15.10.95 ו-15.11.95 סר המצהיר למשרדי הנתבעת על מנת לקבל המחאות בגין חשבונות סופיים שהגישה התובעת בגין ביצוע פרויקטים של מעון יום וגן ילדים בעיר צורן וכי כתנאי לסילוק ההמחאות נדרש לחתום בשם התובעת על כתבי ויתור וסילוק תביעות. מר פורשטט הצהיר כי "עפ"י הוראות מר יוסף שומרוני, חתמתי בשם החברה על כתב ויתור וסילוק תביעות לגבי הפרוייקטים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>